החזון החדש שלנו
חזון העמותה – בואו נדמיין יחד:
-
חֶברה שחיה תודעה, שפה והתנהלות מבוססת־צרכים ו , מתוך הכרה באנושיותנו ו .
-
חברה שבה כולנו חיים וחיות בביטחון ובחופש, מתוך בחירה, מודעות וחיבור אותנטי לעצמנו ולאחרים, בדרך של אי־אלימות, חמלה ואכפתיות - כלפי עצמנו, זולתנו והסביבה.
-
חברה שבה כולנו פועלים מתוך כבוד עמוק לעצמאותו, ואנושיותו של כל אדם ומכירים בעושר שמאפשר לנו המגוון האנושי.
-
חברה שבה אנו מכירים ב שלנו ונעזרים בה ככוח מאחה.
-
חברה שקיימת בה דאגה ארוכת טווח להשלכות של החלטותינו ופעולותינו על הרווחה של כלל האנושות והסביבה.
-
חברה שבה מתקיימות אינטראקציות מתוך . זאת, לרבות ובעיקר במצבי מחלוקת, בהם ניתן מקום לכאבם של כל הצדדים, יחד עם שותפות במציאת מענה מיטיב לכלל הצרכים.
-
חברה שמתקיימת בה תנועה מתמדת של שחרור מ לעבר חיבור מחדש לטבענו האמפתי ולעבר הרחבת התודעה, בחירה, זרימה והיותנו יחד.
התנהלות משרתת־חיים או אסטרטגיות משרתות־חיים, הן התנהגויות שמנסות ו/או מצליחות לענות על מקסימום צרכים של מקסימום אנשים למשך מקסימום זמן.
כל היצורים החיים בכדור הארץ מהווים חלק ממערכות אקולוגיות שאיזונן ובריאותן הן תוצאה של היותנו תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה: הצמחים מייצרים חמצן ומתמירים אור שמש לאנרגיה זמינה עבור שאר בעלי החיים, שמייצרים עבורם פחמן ומפיצים את זרעיהם. אוכלוסיות טורפים ואוכלי צמחים אחראיות לאזן זו את זו כדי למנוע הרס של בתי הגידול השונים. בני האדם תלויים בכל אלה, ומשפיעים עליהם באופן מכריע. יחסי תלות והשפעה הדדיים עמוקים ונרחבים מתקיימים בין חברות אנושיות שונות ובין חלקים שונים בכל חברה. - בהיותנו חיה חברתית לפי מדעי החיים והחברה גם יחד. גם ברמה המשפחתית והבינאישית, אנו תלויים זה בזה רגשית ופיזית. אפילו אדם שבוחר לחיות לבדו בג׳ונגל משפיע על החברה האנושית בכך שהוא מחסיר ממנה את משאביו ואת צרכיו.
בתור חיה חברתית, כל אחד מאיתנו נולד לא רק עם צרכים שמטרתם רווחה אישית, אלא גם עם כמה כאלה שתומכים בתלות ההדדית הזו, שמטרתם לדאוג לאחרים. במדעי החברה, צרכים אלה נקראים צרכים פרו־סוציאליים: הצרכים של כל אדם להגן על זולתו, לתרום לאחרים, לכבד, לייצר הרמוניה סביבו, לייצר אמון הדדי, קהילה, שיתוף פעולה ושותפות.
בחזון אנו מדמיינים שמתוך הכרה בתלות ההדדית שלנו, הצרכים הפרו־סוציאליים נמצאים בבסיס העשייה האישית והחברתית לפחות כמו הצרכים האישיים.
פירוט לפי 5 ההיבטים של התנהלות חברתית:
הגדרה: הכרה בקשר העמוק שבינינו ובהשפעה הבלתי נמנעת של פעולותינו על הזולת - והתנהלות בהתאם, מבחינת קבלת החלטות, זרימת משאבים, זרימת מידע ומשוב, וניהול קונפליקטים. מציאות בה הפרט רואה עצמו כחלק מהותי ומשפיע בחברה, ומחזיק את השפעת החלטותיו על הכלל*, בעוד שהכלל מחזיק את חשיבות מתן מענה מותאם לצרכים הספציפיים של הפרט. קבלת החלטות כזו מתאפשרת על ידי שילוב שלושת המרכיבים הבאים: רצון, מסוגלות ובקשות־מידע. הרצון - נתינה מתוך בחירה - מגיע מתוך אכפתיות כלפי הזולת. המסוגלות (capacity - האנרגיה הזמינה לפעולה מסוימת) באה מתוך החיבור לעצמי (לצרכים שנענים ולאלו שלא) ובעזרת תמיכה מאחרים ומהסביבה. בקשות המידע הן דרך לקבל מידע לגבי צורכי הזולת, המשאבים והשפעות אפשריות של החלטות.
*השפעות הפרט על הכלל כוללות בחירות החל מהרמה האישית, ועד רמת הכלל:
ברמה האישית: לַבחירות שנעשה בנוגע לרווחתנו האישית (שינה, אכילה, בטיחות פיזית וכו') יש השפעה על הרווחה האישית של אחרים בגלל התלות ההדדית בינינו: כשאחד מאיתנו סובל ממחסור בשינה, מזון או בטיחות, יכולתו לתמוך באחרים פוחתת, ובו־בעת מצבו דורש תמיכה מאחרים.
ברמת הכלל (כמו שימוש במשאבי הכלל) הכוונה לכאלו המשפיעות ישירות או בעקיפין, באופן מיידי או בעתיד, על חיי אחרים ועל הסביבה בכלל.
הכוונה במילה זו היא למה שבני אדם רוצים ומסוגלים לשאת (שנעשה להם) ולעשות, למגבלות הנפשיות והפיזיות שלהם מהיותם בני אדם, וגם למה שהם רוצים ומסוגלים לתת. אותו הדבר מתייחס גם לבעלי חיים אחרים, גבולותיהם ומגבלותיהם.
איכויות העצמי
בחזון החלטנו לציין רק ארבע מתוך ״איכויות העצמי״, לפי גישת המשפחה הפנימית (IFS). גישה זו קרובה מאוד ברוחה ורעיונותיה לתקשורת מקרבת, ומטרתה לייצר תקשורת מקרבת בין חלקי הנפש של כל אדם – ומשם, לייצר חיבור הרמוני בין בני אדם בחברה (למעשה להביא לשינוי חברתי, ממש כפי שמכוונת תקשורת מקרבת). לפי גישה זו, העצמי הוא מי שאנחנו באמת, המהות האנושית העמוקה, הליבתית, הקיימת בכל אחד מאיתנו, מעֶבר לטראומות, לדפוסים המגבילים שלנו, להגנות, לפצעים ולפחדים.
הגישה מייחסת לָעצמי כ־20 איכויות שבעזרתן כל אחד מאיתנו יכול להנהיג ולרפא את המערכת הפנימית שלו ואת המערכות החיצוניות בחייו. והאיכויות הן: חמלה, חיבור, אומץ, ביטחון, שלווה, יצירתיות, סקרנות, הכלה, נוכחות, בהירות, שחרור, חוכמה, הודיה, התמדה, סבלנות, משחקיות, פרספקטיבה, מוכוונות, קבלה ואהבה.
בחזון של העולם שאנו מדמיינים, האיכויות הללו מאפיינות את התודעה, השפה והההתנהלות במרחב התוך אישי, הבינאישי והחברתי.
תכלית העמותה
״ה לתקשורת מקרבת״ פועלת להגשמת חזון זה באמצעות קידום והנגשת - במובן שלה - למסה קריטית של אנשים מכלל הציבור.
תכלית העמותה היא ללמד ולהטמיע תודעה, מיומנויות וכלים הנובעים מתוך החזון הזה, לתמוך ביישום מעשי של דרך־חיים זו, ולהעמיק את ההשפעות המבורכות של הגישה בכל הרבדים של הקיום האנושי, וזאת מתוך כוונה להנכיח, ללמד וליישם הלכה למעשה את מתנות הגישה בקרב ציבור גדל והולך.
אנו פועלות ופועלים כדי להשפיע לעומק על השיח, המרקם החברתי והתרבות בארץ ובעולם. זאת באמצעות שינוי תודעתי ומעשי, אישי וחברתי, חוצה תרבויות ועמים. וכן דרך עידוד חיבור מעבֶר למחלוקות, אי־אלימות, חופש, שיתוף־פעולה מרצון וטיפוח המכנה המשותף.
העמותה תמשיך ליזום, לתמוך ולעודד יוזמות מגוונות בנושא, כגון פרויקטים, אירועים, קורסים וסדנאות, מפגשים והדרכות לציבור הרחב ולקהלים ייעודיים, ובכלל זה תמיכה, ליווי והדרכת מנהיגות ומנהיגים בחברה האזרחית, שפועלים ברוח גישת תקשורת מקרבת, וכן איגוד יוזמות ועמותות בעלי מטרות דומות של חיבור ושיח. העמותה שואפת לשמש בית לקהילת אוהדי·ות ופעילי·ות תקשורת מקרבת בישראל.
לבני אדם יש מספר רב של מגבלות תודעתיות אשר זכו למחקר מדעי נרחב, במדעי הטבע, החברה וההתנהגות. ניתן לומר שהן נובעות מארבעה מקורות:
-
טבע המוח: יכולתו ונטייתו לפעול באופן אוטומטי גם כאשר זה לא משרת באופן מיטבי אותו או את הזולת, ונטייתו להיות דרוך לזיהוי סכנה
-
טראומה (בעיקר היקשרותית־משפחתית) שמארגנת ומשאירה את הנפש במצב הפעלה הישרדותי, שבהכרח מצמצם את החשיבה והרגש
-
מבנים חברתיים (פיזיים ורעיוניים) שנועדו לייצר סדר ושליטה, יחסי כוחות ומעמדות
-
טבע ההתפתחות: התפתחות מעצם הגדרתה מתרחשת באופן הדרגתי, ולפיכך התודעה בהכרח תמיד מתחילה כמוגבלת מאוד, ועם הזמן מתרחבת ומעמיקה, ונעשית פחות ופחות מוגבלת
מגבלות תודעתיות כוללות לא רק דפוסי חשיבה מגבילים, אלא גם את הסיבות להם, שצוינו לעיל, גם קשיים רגשיים וכן עיכובים בהתפתחות רוחנית (ראו למשל במודל ההתפתחותי המשולב של קן וילבר).
דוגמאות למגבלות תודעתיות:
-
חשיבת או־או – קושי לראות אפשרויות בהן מתקיים בו־זמנית מענה מספק על יותר מצורך אחד, או של יותר מאדם אחד
-
תודעת חוסר – אמונה שאין מספיק לכולם ולכן חייבים להילחם על משאבים, לצבור או לשלוט בהם בכוח
-
נפרדות – השקפה שיש בה עיוורון חלקי או מלא לתלות ההדדית של בני אדם ושל יצורים חיים
-
אמונות מגבילות לגבי מהות האדם (שהוא אנוכי, אלים/רע מטבעו)
-
פיצול – חלוקת העולם לשחור ולבן, טוב ורע, בסדר ולא בסדר, אסור ומותר, נכון ושגוי